אמנון נולד ביום י”א באדר תשל”א 8.3.1971 בעפולה.
אמנון היה בן בכור למשפחה בת ארבעה בנים. אמנון היה ילד ביישן, אך רציני, אחראי ומסור, אהוב ומקובל על חבריו. כבכור הבנים במשפחה, ראה עצמו תמיד מחויב להוריו ונהג בהם כבוד רב, והם ראו בו מקור גאווה.
אמנון למד בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי “מוריה” ובחטיבת הביניים הדתית, והשלים את לימודי התיכון בבית-הספר “אורט” עפולה, בו סיים בהצטיינות את כיתה י”ד, במקצועות הנדסאות ואלקטרוניקה. עם סיום לימודיו, בחודש יולי 1989, התגייס לצה”ל כעתודאי, ובחר לשרת בחיל האוויר. לבקשת מפקדיו אשר העריכו את כישוריו המיוחדים כהנדסאי אלקטרוניקה ואת רצינותו הסכים אמנון לחתום קבע. חבריו ליחידה מספרים, שהיה “הדבק החברתי” ביניהם.
תמיד מלא שמחת חיים, תמיד אופטימי, מעודד ומחזק, תמיד משעשע ומפרגן, מקפיד על הופעה נקייה ומסודרת. בשבתות ובחגים הקפיד לבקר בבית הכנסת ולסייע להוריו. אמנון סלד מאלימות ומקיצוניות, וגילה מעורבות רבה במתרחש במדינה.
חבריו מספרים על תגובתו הקשה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, שהעריץ. “הוא היה ממש שבור, ויצא בכל כוחו נגד התבטאויות קיצוניות שנשמעו אז. הוא גם הכין אלבום גדול לזכר רבין, מלא בתמונות מן האירועים שקדמו לרצח, מהכנס בו נרצח, ומהתגובות והאירועים שלאחר הרצח”.
ביום ראשון, י”א בכסלו תשנ”ו 4.12.1995 בשעות הערב, החליט אמנון לנסוע לצפת, לבקר את ארוסתו. בדרך חזרה לביתו, בשעת לילה מאוחרת, באחד מפיתולי הכביש אירעה תאונת דרכים בה מצא את מותו.
אמנון היה בן עשרים וארבע היה בנופלו.
רס”ל אמנון אוחנה הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בעפולה, העיר בה נולד וגדל.
אמנון הותיר אחריו הורים ושלושה אחים
חבריו הוציאו לזכרו אלבום, וחברו הטוב, שרון, הפיק קלטת ובה שיר לזכרו.