אריאל נולד ביום ח’ בשבט תשט”ז 21.1.1956 בעפולה.
יופיו החיצוני של אריאל היה ניכר לעין, בעל עיניים ירוקות ששיקפו את יופיו הפנימי ואת חיוכו אל העולם. אריאל היה ידוע בעזרתו הרבה לזולת, בכבוד שרחש לכל אדם באשר הוא, ברגישותו ובעדינותו הרבה וידע לכבוש את הסובבים אותו בכל המסגרות אשר נטל בהם חלק. אריאל, שהיה בעל כושר מנהיגות יוצא דופן, ניחן ברצונו לבצע את המוטל עליו בצורה מושלמת ולרכוש ידע בעת מעשיו. אריאל החל את לימודיו בבית הספר היסודי “אלון יזרעאל” והמשיכם בבית הספר “אורט” עפולה. בעת לימודיו, זכה אריאל בפרסי הצטיינות רבים והיה ידוע בתור אהבתו למקצועות הפיזיקה, מתמטיקה ואלקטרוניקה. בנוסף, היה אריאל חבר בתנועת “הצופים” ובעל כשרון למוזיקה. הישגיו יוצאי הדופן ניכרו גם בפעילויות הספורט שבהן נטל חלק וקטף פרסים רבים.
בחודש אוקטובר שנת 1974 גויס אריאל לצה”ל, ונשלח לטירונות בבית-הספר לשריון. גיוסו לצבא והפרידה מהבית וממשפחתו, שאליהם היה כה קשור ומחובר, לא הייתה קלה. מדי יום, כתב אריאל למשפחתו מכתבי געגועים רבים וחיכה בכליון עיניים למכתביהם חזרה. לאחר משך שירות קצר הגשים אריאל את חלומו הישן– התחלת לימודי הנדסת-חשמל בטכניון שבחיפה, במסגרת העתודה האקדמית.
ביום י”ב בטבת תשל”ה 25.12.1974 אריאל נפל במילוי תפקידו. אריאל היה בן 19 בנופלו.
אריאל הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבעפולה. אריאל הותיר אחריו הורים ואחות. לאחר נפילתו של אריאל משתדלים הוריו ואחותו להנציח את זכרו במפעלים שונים: חדר על-שמו בפקולטה להנדסת-חשמל שבטכניון; הענקת פרסים, הנושאים את שמו, לרוכב המצטיין במפעל הסוסיאדה, המתקיים בכל שנה בעפולה; לוח-זיכרון לזכרו ולזכרם של בני-העיר, שנפלו בכל מערכות ישראל – בבית-הכנסת הגדול בעפולה. בנוסף, אחותו רותי כתבה קווים לדמותו בספר זיכרון לנופלים- בני עפולה.
