חיים למד בבית-הספר היסודי ‘אלון יזרעאל’ והמשיך את לימודיו בתיכון ‘אורט’ במגמה מכאנית.
חיים היה בחור כארז פעיל בתנועת הצופים, אהוד ואהוב על חבריו ומקובל בבית-ספרו. הוא אהב מאוד את החיים ונהג לנצל כל רגע בחייו.
בחודש יולי 1989 גויס חיים לצה”ל ולאחר תקופת הטירונות עבר קורס והוסמך כמכונאי טנקים. את שירותו עשה בחיל השריון ברמת הגולן. הוא היה חייל לוחם ואיש מקצוע מהטובים בחיל, בעל מוטיבציה גבוהה ורצון לעזור ולהשקיע. בערב ראש השנה העניק לו מפקדו ‘שי לחייל המצטיין’, על היותו מופת ודוגמה, בתפקוד ובעשייה, ועל תרומתו לשמירת הכוננות בפלוגה.
ביום י”ד בחשוון תשנ”א (2.11.1990) חיים נפל בעת מילוי תפקידו. במסגרת טיפול שבועי בטנק, ניתק הסדן ומחצו.
חיים הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בעפולה. הוא השאיר אחריו הורים, ושני אחים – אילן ומאיר. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל.
מדברי מפקדו: “חיים היה חבר וידיד אהוב בקרב חיילי ומפקדי היחידה. הוא בלט ביכולתו האישית הגבוהה, ידיו תמיד היו בעשייה. דמותו תשמש מופת לכולנו, ודוגמה אישית לעוסקים במלאכה…”
ארגון הסטודנטים היהודים ברומא נטע עץ לזכרו.